מְלָכִים א׳ א׳ · ל״ה

וְתִסְקוּן בַּתְרוֹהִי וְיֵיתֵי וְיִתֵּיב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתִי וְהוּא יִמְלוֹךְ תְּחוֹתָי וְיָתֵיהּ פַּקְדִית לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה:

אחריו. צוה שהוא יעלה לפניהם, כדרך המלך ההולך בראש:

והוא ימלך תחתי רצה לומר לא אחרי מותי רק בחיי ימלוך תחתי ובמקומי תיכף, ואותו צויתי בענין שאינו כמולך בחיי אביו כיון שאני צויתי אותו ומקיים ציוויי בזה ולא שתחולק המלכות לשנים בענין שגם אדוניה יהיה לו שבט אחד, רק על ישראל ועל יהודה:

ובא וישב על כסאי. לפרסם לכל שהוא מלך כדי שיסור המחלוקת מעל שלמה: