התחילו ללמודעַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. הוּא סִימָן לוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, וּתְחִלַּת הַגְּדֻלָּה, שֶׁאֵין הֶדְיוֹט רוֹכֵב עַל סוּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
אֶל גִּחוֹן. הוּא מַעְיַן הַשִּׁלּוֹחַ, מִכָּאן שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָן, סִימָן שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתוֹ.
וַאֲמַר מַלְכָּא לְהוֹן דַבָּרוּ עִמְכוֹן יַת עַבְדֵי רִבּוֹנֵיכוֹן וְתִרְכְּבוּן יַת שְׁלֹמֹה בְרִי עַל כּוּדַנְתָּא דִי לִי וְתַחֲתוּן יָתֵיהּ לְשִׁילוּחָא:
עבדי אדוניכם. על עבדי עצמו אמר, ודרך המדבר לדבר כן ודוגמתו בשמואל, שאמר (שמואל א יב יא) את יפתח ואת שמואל ולא אמר ואותי:
אשר לי. המיוחדת לי, והוא לאות על המלוכה, שאין הדיוט רוכב על מה שרוכב המלך:
אל גיחון. לסימן טוב, שתמשך מלכותו כנחל:
הפרדה. הוא הבא מן הסוס והחמור:
גיחון. שם נחל, והוא השלוח, כן תרגם יונתן:
על הפרדה אשר לי לפי שאין הדיוט משתמש בשרביטו של מלך, ואין ראוי שישתמש כל בע"ח בדבר מלכות, היה רוכב על הפרדה שלא היתה מקבלת זכר, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ומיוחדת למלך לבד ובזה הראה כי הוא המולך תחתיו, וצוה להורידו אל גיחון שהוא מי השלוח ההולכים לאט, לרמז על המשכת מלכותו בהשקט, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה אין מושחין מלכים אלא על גבי מעין:
על הפרדה אשר לי. זה אחד מסימני המלוכה כי לא ירכב על מרכבת המלך מי שאינו מלך:
והורדתם אותו אל גיחון. הנה בחר למשחו במקו' נהר להיות סימן שתמשך מלכותו ותתקיים ותתפשט: