מַלְאָכִי ב׳ · י״ז

הוֹגַעְתֶּ֤ם יְהֹוָה֙ בְּדִבְרֵיכֶ֔ם וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה הוֹגָ֑עְנוּ בֶּאֱמׇרְכֶ֗ם כׇּל־עֹ֨שֵׂה רָ֜ע ט֣וֹב ׀ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֗ה וּבָהֶם֙ ה֣וּא חָפֵ֔ץ א֥וֹ אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַמִּשְׁפָּֽט׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בֶּאֱמׇרְכֶם כָּל עֹשֵׂה רָע וְגוֹ׳. אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. לְפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, וְצַדִּיקִים מְעֻנִּים וְנִכְשָׁלִים, אוֹמְרִים אַתֶּם בִּלְבַבְכֶם אַחַת מִשְּׁתֵּי דְרָכִים הַלָּלוּ: ״כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינָיו״, אוֹ אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן לִפָּרַע. וְכֵן פִּתְרוֹן לְשׁוֹן הַמִּקְרָא: ״כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינָיו״ - לְכָךְ הוּא מַצְלִיחַ אוֹתָם. ״אוֹ״ אִם אֵין זֹאת, ״אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט״ שֶׁאֵינוֹ נִפְרָע מֵהֶם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אַלְהֵיתוּן קֳדָם יְיָ בְּפִתְגָמֵיכוֹן וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָה אַלְהֵינָא קֳדָמוֹהִי בִּדְאַתּוּן אָמְרִין כָּל דְעָבֵיד בִּישׁ תַּקִין קֳדָם יְיָ וּבְהוֹן רַעֲוָא קֳדָמוֹהִי אוֹ אֵכָא אֱלָהָא דְעָבֵיד דִינָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הוגעתם - פרשה אחרת ידענו כי השם הנכבד לא ייגע ואיך יגיעהו מעשיו רק הוא כלשון בני אדם שלא יסבול עוד כל עושי רע, לולי שהוא טוב בעיניו לא היה מניחו לעשות, ואם תאמרו עוד יעשה משפט, מתי היה זה ואיה הוא, למה לא יעשה משפט?! וזאת הנבואה לעתיד ובתחלה יבא אליהו, כאשר הוא כתוב בסוף הספר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הוגעתם וגו׳. אתם מייגעים לפני המקום בדבריכם ודבר הכתוב בלשון בני אדם כי האל יתברך לא ייעף ולא יגע:

ואמרתם. ואם תאמרו בדבר מה אנו מייגעים לפניו:

באמרכם. ר״ל אשיב לכם במה שאתם אומרים כל עושה הרע הוא טוב בעיני ה׳ והוא חפץ בהם:

או איה אלהי המשפט. ר״ל או איה אינו כן כי אין טוב בעיניו עושה רע איה אלהי המשפט למה אינו עושה בהם משפט וכאלו יאמרו או אין הרע שנואה לו או אינו משגיח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הוגעתם. מל׳ יגיעה ועייפות:

חפץ. ענין רצון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הוגעתם את ה' בדבריכם. אחר שהוכיחם על רוע המעשים בא להוכיחם על רוע מחשבותם במחשבת מינות וכפירה. אומר אתם מיחסים יגיעה אל ה' כאילו יש לאות ויגיעה לפניו ואינו יכול להשגיח על פרטי המעשים לשלם לכל איש כמפעלו. ומפרש באמרכם כל עושה רע טוב בעיני ה' ר"ל אתם מביאים ראיה משלות הרשעים ויסורי הצדיקים שאין השגחה ואין דין וחשבון, כי תאמרו שבע"כ צ"ל אחת משתי אלה או שיש השגחה רק שעושה רע טוב בעיני ה' ולכן אין מעניש את העושה הרע.

או, אחר שזה שקר. יקשה איה אלהי המשפט. ולמה לא יעניש את העושה רשעה כפי המשפט והצדק. (ומ"ש ובהם הוא חפץ ר"ל או שהרע אינו רע רק טוב בעיני ה', או אם הוא רע הוא חפץ ברע ואינו חפץ בטוב כלל או איה אלהי המשפט) כן אתם שואלים ומתוכחים. ע"ז יצא להשיב להם בסימן הבא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל