וַאֲמַרְתֶּ֖ם עַל־מָ֑ה עַ֡ל כִּֽי־יְהֹוָה֩ הֵעִ֨יד בֵּינְךָ֜ וּבֵ֣ין ׀ אֵ֣שֶׁת נְעוּרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ בָּגַ֣דְתָּה בָּ֔הּ וְהִ֥יא חֲבֶרְתְּךָ֖ וְאֵ֥שֶׁת בְּרִיתֶֽךָ׃

וְאִם תֵּימְרוּן עַל מָה עַל דַייָ אַסְהִיד בֵּינָךְ וּבֵין אִתַּת יַנְקוּתָךְ דִי אַתְּ שַׁקַרְתְּ בָּהּ וְהִיא שׁוּתַּפְתָּךְ וְאִתַּת קְיָמָךְ:

ואמרתם - והתשובה על כי השם היה עד בינך ובין כל אחד ואחד ובין אשת נעוריו.

ואמרתם. ואם תאמרו על מה יצא הקצף כי תכחשו לומר שמצאתם בהן ערות דבר:

על כי ה׳. ר״ל ע״ז אשיב לכם שזהו על כי ה׳ הוא לעד בינך ובין אשתך שנשאת בימי נעוריך אשר אתה לבדך בגדת בה אבל היא מתחברת לך והיא אשת בריתך כי מקיימת הברית שכרת עמה להיות לך לאשה כי אינה פונה אל מול הזרים ואין האמת אתך:

ואמרתם על מה מדוע חטא זה גדול כ"כ, משיב על כי העיד ה' בינך ובין אשת נעוריך שה' הוא העד ביניכם. אם בתחלה ה' הוא העד על הקשורים שנעשה ביניכם שארסת אותה בחופה וקדושין לפני ה', והוא עד כי נעשה הדבר בפניו ואם עתה הוא העד והמתרה בך על כי אתה בגדתה בה. ועברת על מה שנתקשרת לנגדה והיא לא בגדה בך, לא בדברי מצה ומריבה כי היא חברתך, ולא שבגדה לזנות מאחרי אישה כי היא אשת בריתך ולא מעלה מעל בברית האישות: