בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָ֩נִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בֵּן. יֵשׁ עָלָיו לְכַבֵּד אָב, וְכֵן עֶבֶד אֲדוֹנָיו. וְאַתֶּם קְרוּיִין בָּנִים וַעֲבָדִים, וְעַתָּה אִם אָב אֲנִי לָכֶם אַיֵּה כְבוֹדִי.
אָמַר ה׳ צְבָאוֹת לָכֶם. אַתֶּם הַכֹּהֲנִים הַבּוֹזִים אֶת שְׁמִי.
וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ. כְּלוֹמַר יָדַעְתִּי שֶׁתֹּאמְרוּ לִי: ״בַּמֶּה בָזִינוּ״? הֲרֵי הַבִּזָּיוֹן.
הָא עַל בְּרָא אֲמִיר לְיַקָרָא יַת אַבָּא וְעַבְדָא לְמִדְחַל מִן קֳדָם רִבּוֹנֵיהּ אִם כְּאָב אֲנָא אָן דְאַתּוּן מִיַקְרוּן קֳדָמַי וְאִם כְּרִבּוֹן אֲנָא אָן דְאַתּוּן דָחֲלִין מִן קֳדָמַי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לְכוֹן כַּהֲנַיָא דִמְבַסְרִין עַל שְׁמִי וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָא בַּסִרְנָא עַל שְׁמָךְ:
בן יכבד אב - בשכל הלב ידוע כי הבן חייב לכבד האב והעבד מוכרח מאדניו, ותשובת במה בזינו.
בן יכבד. מוסב למעלה לומר הואיל וכן הוא שאני אוהב אתכם מפאת עצמיכם הלא דרך הבן לכבד אביו על כי אביו אהבו:
אדונים. דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט):
בן, יאמר הנה הבן יכבד אב ויזהר בכבודו מצד האהבה אשר יאהב את אביו, ועבד (יכבד) אדוניו מפני המורא מצד שהוא מושל עליו וירא מענשו, שלכן לא יעשה דבר השנוא בעיניו, ואם אב אני ע"י שאתם כבנים לפני, עובדים מאהבה, איה כבודי? ואם אדונים אני, שאינכם במדת האהבה, ועכ"פ הלא צריכים אתם להתירא מעונשי באשר אני האדון של כל העולם, ואיה מוראי? שני השאלות האלה אמר ה' צבאות לכם הכהנים, ומפרש שני השאלות השאלה אם אב אני איה כבודי אמר ה' לכם הכהנים בוזי שמי, והשאלה השנית אם אדונים אני איה מוראי (אמר ה' לכם הכהנים).
