בְּכׇל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃

בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. הַתְקֵן עַצְמְךָ בְכָל שָׁעָה בְמַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁאִם תָּמוּת הַיּוֹם, תִּכָּנֵס בְּשָׁלוֹם. וּמָשַׁל שְׁלֹמֹה הֶחָכָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְאָדָם שֶׁהִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ לְיוֹם סְעוּדָה וְלֹא קָבַע לוֹ זְמָן. אִם חָכָם הוּא אוֹ פִּקֵּחַ, מִיַּד מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ וְרוֹחֵץ וְסָךְ, וְכֵן עֵת מָחָר, עַד עֵת יִקָּרֵא אֶל הַסְּעוּדָה יִהְיוּ כָל שָׁעָה בְגָדָיו לְבָנִים, וְהוּא רָחוּץ וְסָךְ. כַּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת שַׁבָּת:

בכל עת. המפרשים הקדמונים פירשו על ענין אחד והוא אם ידעת שרצה האלהים את מעשיך לך אכול בשמחה לחמך וצריך אתה שיהיו בגדיך לבנים והענין שלא יהיו מעשיך מגואלים וענין ושמן על ראשך אל יחסר שיהיה לו שם טוב וצוהו שיקח האשה ולא ישגה בזרה וכל אשר תמצא ידך לעשות טוב בעוה״ז עשה כי העוה״ב איננו עולם מעשה כי אם עולם הגמול והפירוש הנכון שהפסוקים שיש למעלה ולמטה הם דבקים והוא דברו לב בני האדם כאילו מדבר עם נפשו ולבו הוא כנוי בעד נפשו והוא אכול ושתה ולבוש בגדים נקיים ותסוך תמיד שמן ושמח עם אשה שחשקת בה וכל אלה הם תענוגי הגוף לבדו:

בכל עת. גם תתענג במלבוש נקי, ובכל עת יהיו בגדיך לבנים ונקיים, ועל ראשך לא יחסר השמן, כי בכל עת תסוך ראשך בשמן למען התענג: