קֹהֶלֶת ח׳ · ה׳

שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שומר מצווה לא ידע דבר רע, ועת ומשפט ידע לב חכם. רש״י מבאר את הרצף. אבן עזרא מסביר את הכוונה. מצודת דוד מבאר ״עת ומשפט״. הפסוק מחזיר את מוטיב ה״עת״ מפרק ג, והפעם הוא נקשר לחוכמה: החכם הוא מי שיודע לזהות את השעה. וזו הפיכת הרעיון המופשט לכלי מעשי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַּע לֵב חָכָם. הֶחָכָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ עֵת קָבוּעַ לִפְקוּדַּת רְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטִים יֵשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁסּוֹפוֹ לְהִפָּרַע מֵהֶם. מִשְׁפָּט יוסטיצ"א בְּלַעַ"ז, וְהִיא הַפֻּרְעָנוּת:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שומר מצוה לא ידע דבר רע. כי לא יבא לו ברוב:

ועת ומשפט ידע לב חכם. יש מפרשים עת במקום הזה כמו חכמה ויאמרו כי כמוהו לעות את יעף דבר ביד איש עתי יודעי העתים יודעי בינה לעתים וזה איננו נכון כי פירוש לעות את יעף לשום לו עת והוא יעיר בבוקר בבקר בבקר ואיש עתי שיהיה מזומן ללכת לאותה העת ולא יתעכב או יהיה פירושו שמנהגו ללכת בכל עת בשנה למדבר הנזכר וענינו כמו רגיל ויודעי בינה לעתים כבר פירשו רז״ל שהיו מחשבי עבורי השנים ויודעי העתים הם אנשי המזלות ופי׳ אחר שומר מצוה לא ירצה לדעת דבר רע וענין עת ומשפט דבק עם הפסוק שלאחריו:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ועת ומשפט. רוצה לומר אם אמנם אין לשמוע לעבור על אחת ממצות ה׳ אין כל העתים שוות, כי יש עת שהשעה צריכה לכך לעבור על המצוה למען שמוע דבר המלך לעשות גדר ומשמרת, וכן יש דבר מנהג המלכות הגוזר על כל אנשי המדינה, שמהראוי לשמוע לה ואם היא לעבור על המצות, כי דינא דמלכותא דינא:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ומשפט. ענין מנהג כמו ומשפט הכהנים (ש״א ב יג):

On Your Way