אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ. אַל תְּהִי נִבְהָל לוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ וְתִבְרַח מִפָּנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שַׁלִּיט שָׁם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא שַׁלִּיט:
אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע. אַל תַּעֲמִיד עַצְמְךָ עוֹסֵק בִּדְבָרִים רָעִים:
כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. לְהִפָּרַע מִמְּךָ, רְשׁוּת וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת:
אל תבהל תלך. מצאנו בלשון הזאת ונדעה נרדפה אל תרבו תדברו ועיקרם ונדע לרדוף אל תרבו לדבר ויותר נכון הוא שיחסר שי״ן שהוא במקום אשר ויהיה כן ונדעה שנרדפה אל תרבו שתדברו וכן זאת מלת תלך אל תבהל מפניו ללכת או אל תבהל מפניו אל ימהר לבך שתחשוב שתוכל ללכת מפניו פני המלך פן תעמוד על דבר שהוא רע בעיניו כי כרצונו יוכל לעשות לך:
אל תבהל. אל תהיה נבהל לומר שתלך ותברח מפניו לבל ישיגך לעשות עמך רעה, אני מזהירך אל תעמוד בענין רע להמרות פי מלך בבטחון זה, כי כל מה שיחפוץ המלך יעשה, ואם יחפוץ ברעתך ישיגך במקום שברחת:
בדבר רע. בענין רע:
