כִּ֣י כְק֤וֹל הַסִּירִים֙ תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃

כִּי כְקוֹל הַסִּירִים. עֲצֵי קוֹצִים, אשפינ"ט בְּלַעַ"ז:

תַּחַת הַסִּיר. תַּחַת סִיר נְחשֶׁת הַכָּפוּי עַל תַּבְעֵרַת קוֹצִים, וְהֵם מְקַשְׁקְשִׁים לְתוֹכָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל קִיסַיָּא, כַּד אִינוּן דָּלְקִין, לֵית קָלְהוֹן אָזִיל. בְּרַם, הָלֵין סִירַיָּתָא, קָלְהוֹן אָזִיל, לְמֵימָר, אַף אֲנָן מִן קִיסַיָּא. מוֹדִיעִים שֶׁאַף אָנוּ מִן הָעֵצִים, וְיֵשׁ צוֹרֶךְ בָּנוּ. אַף הַכְּסִילִים מַרְבִּים דְּבָרִים, לוֹמַר: "גַּם אָנוּ מִן הַחֲשׁוּבִים":

וְגַּם זֶה הָבֶל. וְעָמָל הוּא, שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַבְּרִיּוֹת לִהְיוֹת יְגֵעִים וּמְקַנְתְּרִים בָּהֶם:

כי כקול הסירים. כמו קוצים מלשון הנני סך את דרכך בסירי' והענין שישים על דרכם סירי' וקוצים, ותחת הסיר כמו בשבתנו על סיר הבשר ובא סיר עם סירים ביחד ואינמו מענין אחד והוא לשון צחות כמו רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם, ואמר וגם זה הבל וישוב על שיר כסילים ועל השחוק והשמחה שלהם אין טעם לה וענין כי אם קול וצעקה כקול הסירים:

כקול הסירים. כמו קול תבערת קוצים שתחת הסיר ישמיעו קול קשקוש יקשקשו בסיר, ולא יבא בסדר מיושר כדרך שבא מכלי הניגון:

כן שחוק. כן הוא שחוק שמחת השיר מהכסיל, כי לא יבא בסדר מיושר כדרך השיר אבל יערב בו דברי קלות ראש:

גם זה הבל. לכן גם זה הבל עם כי יש בהשיר מה מן הטוב כי משמח הלב ומסיר היגון, עם כל זה הוא הבל הואיל ומערב בו דברי קלות ראש:

הסירים. ענפי קוצים כמו עד סירים סבוכים (נחום א י):

הסיר. כן יקרא קדרה של נחשת כמו והיה כל סיר (זכריה יד כא), ואמר בלשון הנופל על הלשון:

הסירים. ר״ל הקוצים.

הסיר. היא קדרה כטעם כשבתנו על סיר הבשר.