סַבּ֨וֹתִֽי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חׇכְמָ֖ה וְחֶשְׁבּ֑וֹן וְלָדַ֙עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל וְהַסִּכְל֖וּת הוֹלֵלֽוֹת׃

סַּבּוֹתִי. לָדַעַת וְלָתוּר וּלְבַקֵּשׁ חָכְמַת פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה וְחֶשְׁבּוֹן קֵץ הַגְּאֻלָּה:

וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל. לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּה שֶׁל אַפִּיקוֹרְסוּת וְסִכְלוּת הוֹלֵלוֹת, מְעֻרְבָּב וּמְשֻּׁעְמָם שֶׁבָּהּ:

סבותי. הסבותי פני ומחשבותי בלבי לדעת אם תתחבר החכמה והחשבון שהוא פירוש מחשבת הדעת אם הרשע והסכלות וההוללות:

סבותי אני ולבי. הסיבותי פני ומחשבות לבי לדעת ולחפש ולבקש ענין החכמה:

וחשבון. רוצה לומר מחשבת בינה להבין דבר מתוך דבר הבא במחשבה ובעיון רב:

ולדעת. רוצה לומר מהם להעריך ולדעת גרעון הרשע אשר באדם כסיל, והשטות שיש בהוללות ושיעמום כי אין דבר ניכר אלא מפאת הפכו:

ולתור. ענין חפוש ובקור:

וחשבון. מלשון מחשבה וכן כי אין מעשה וחשבון (לקמן ט י):

כסל. מלשון כסיל:

והסכלות. שטות:

הוללות. שעמום:

ביאור המלות:חכמה וחשבון. חכמה היא ידיעת הנמצא במה שהוא נמצא והיא הפלוסופיא הראשונה כי היא הראויה יותר שתקרא חכמה כמו שהתבאר בספר מה שאחר הטבע ואפשר שכלל עמה חכמת הטבע שנושאה הוא הנמצא המתנועע מצד מה שהוא מתנועע כי זאת החכמה קרובה מאד לפלוסופיא הראשונה והנה הרבה מהקודמים לא שמו בכאן חכמה יותר כוללת מחכמת הטבע כמו שזכר הפלוסוף. וחשבון הם חכמות הלמודיות אשר יעיינו במספרים והשעורים שכל אחד מהם ישיגהו החשבון.

רשע כסל. הוא הרשע שסבתו הכסילות והוא ההמשך אל האשה וזה שהוא עון פלילי הנה אין בו שום תועלת אבל יש בו השחתה לעצמו מצד הפועל בעצמו ומצד הרע שאפשר שיקרה לו מזה כמו שבאר בספר משלי במקומות רבים.