קֹהֶלֶת ז׳ · י״א

טוֹבָ֥ה חׇכְמָ֖ה עִֽם־נַחֲלָ֑ה וְיֹתֵ֖ר לְרֹאֵ֥י הַשָּֽׁמֶשׁ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

טובה חוכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש. רש״י מבאר את הרצף. אבן עזרא מסביר את הטענה. מצודת דוד מבאר את המקרה. הפסוק משלב שני דברים שקוהלת בדק בנפרד וכל אחד לבדו נכשל - חוכמה ורכוש - וקובע שיחד הם טובים. וזו נקודה חשובה: לא אחד במקום השני אלא שניהם יחד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

טוֹבָה חָכְמָה וְגוֹ'. חָכְמָתָם עָמְדָה לָהֶם עִם נַחֲלַת זְכוּת אֲבוֹתָם, כִּי טוֹבָה הִיא הַחָכְמָה:

וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. יִתְרוֹן הִיא הַחָכְמָה לְכָל הַבְּרִיּוֹת:

לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. הֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת, כְּדִתְנַן: "הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה אָסוּר אַף בְּסוּמִין. לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

טובה חכמה. ואם יתכן שתהיה לחכם נחלה טוב הוא לו ויותר טוב לרואי השמש כי יכבדו אותו בעבור עשרו:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

טובה חכמה. אם מי מצא בית והון נחלת אבות, מכל מקום החכמה טובה היא אליה, כי בלעדה לא תתקיים נחלתו בידו:

ויותר. וביותר יש צורך אל החכמה לאלו שהם רואי השמש, רוצה לומר המסתכלים במערכת השמים להוריד מהם השפעה לעצמם, כי אלו אין בידם מאומה וכל בטחונם במערכת השמים לזה צריך חכמה (וזכר השמש לפי שהיא הגדולה מכולם ופועלת הרבה בתחתונים, ולכן תקרא מלכת השמים מלשון מלכה וכמוש״כ בתחלת הספר):

On Your Way