קֹהֶלֶת ד׳ · ג׳

עֲדֶן. עֲדַיִן:

אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה. רָאִיתִי בְמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת, אֵלּוּ תתקע"ד דּוֹרוֹת שֶׁקֻּמְּטוּ לְהִבָּרְאוֹת וְלֹא נִבְרְאוּ:

וטוב. מלת עדן מורכב׳ והיא חסר׳ ה״א לפני הנו״ן ואחריו כמו עדנה והענין שהמתים שמתו כבר מצאו מנוח ולא שמעו קול נוגש וטוב מן החיים והמתים אשר לא נבראו עד עתה בעבור היות העשוקים בגופם כמו האסורים והשבויים או עשוקי ממון שהם מצטערים ואם הם חיים והמתים אם שאיננו עתה כבר נעשקו גם הם ורבים תמהו איך יאמר וטוב למי שלא נברא וכן אמרו החכמים ז״ל אשרי מי שלא נברא ואיננו תמה בעבור קוצר הלשון לדבר כי אם על דרך דמיונות כמו שיאמרו חכמי שקול הדעת כי כל דבר הוא יש או אין ואם הוא דבר איך הוא אין:

וטוב משניהם. מן החיים ומן המתים טוב יותר למי שעדיין לא היה ולא נולד ואמר כן דרך מליצה, כי אין מקום לומר טוב למי שלא היה בעולם:

אשר לא ראה. בעבור שלא ראה כלל את המעשה הרע הנעשה בזה העולם והוא העושק האמור למעלה:

עדן. עדיין: