קֹהֶלֶת ד׳ · י״ז

שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים. הֵיאַךְ תֵּלֵךְ. אִם תָּבִיא תוֹדָה וְנִדְבַת שְׁלָמִים, הוּא הַטּוֹב, וּשְׁמֹר עַצְמְךָ, שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בַּהֲבָאַת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת:

וְקָרוֹב. הֱוֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱוֵי טוֹב וְקָרוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח. שֶׁיֶּחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן:

כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע. אֵין הַכְּסִיל מֵבִין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רַע לְעַצְמוֹ:

שמר. רובי המפרשים פירשו רגלך כמו לא עשה רגליו ודרך פשוטו הוא כאשר הזכיר המלך ושלא ישמחו בו הקרובים אליו בעבור שיפחדו ממנו והבא אל ארמונו ישמר במלבושיו ודברי פיו אמר יותר מזה יש עליך להשמר כאשר תלך אל בית האלהים וענין שמור רגלך כאדם שיאמר מקום פלוני מסוכן הוא ואם לא תדע להשמר שמור רגלך:

ועניין וקרוב לשמוע. אע״פ שאמרתי לך שמור רגלך אין האלהים רחוק כמלך בשר ודם רק הוא יותר קרוב לקבל דבריך אם תקראנו באמת:

מזבח. שיתנוהו הכסילים כי אינם יודעים רק לעשות רע כמו אין טוב באדם שיאכל ושתה והענין כי אין להם דעת נכונה לעשות טוב ויש אומרים כי הכסילים אפילו לעשו׳ רע שהוא קרוב ליצר לב האדם אינם יודעים ואף כי הטוב ויש אומרים כי פירוש רע כמו רצון:

שמור רגלך וגו׳. בעת אשר תלך לבית המקדש, ולא תניח רגליך ללכת שמה בענין דבר הרע בעיני המקום כהבאות חטאות ואשמות, כי טוב שלא תחטא ולא תביא כפרה:

וקרוב לשמוע. יותר מתקרב האדם אל המקום ברוך הוא בתת לב לשמוע בקולו ולהיות נזהר מן החטא:

מתת. ממתן הזבח של הכסילים שחוטאים ומביאים קרבן כפרה:

כי אינם יודעים. רוצה לומר אינם נותנים לב לדעת מהו מעשה הרע ובקלות דעתם יחשבו שטוב בעיני המקום לחטוא ולהביא קרבן כפרה:

מתת. מלשון נתינה כמו ביום תת ה׳ (יהושע י יב):

ביאור המלות:וקרוב לשמוע. הוא מקור לפי דעתינו והרצון בו אצלינו שראוי שיתקרב האדם לשמוע מצות ה׳ יתברך ולא יחשוב שאין חשש אם יחטא כי יביא אחר זה קרבן על חטאו כי שמוע לדברי ה׳ יתברך טוב מזבח ולזה אמר כי ההתקרב לשמוע יותר נבחר מנתינת הכסילים זבח כי אינם יודעים רוצה לומר שהם עושים זה לסכלותם ויחשבוהו עבודה לה׳ יתברך ואין הענין כן כי לא ירצה ה׳ יתברך שיחטא האדם כדי שיביא לו זבח והנה הכסילים יתנו הזבח לעשות רע רוצה לומר כדי שיעשו רע כאלו היה הזבח פותח להם הדרך לעשות רע כי חשבו שבו יתוקן מעוותם ועל זה הם סומכים בעשייתם הרע וכאלו היתה נתינתם הזבח כדי שיעשו רע או יהיה פי׳ לעשות רע על עשיית הרע והביאור הראשון נראה לנו יותר.