קֹהֶלֶת ד׳ · י״ג

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם. זֶה יֵצֶר טוֹב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד? שֶׁאֵינוֹ בָא בְאָדָם עַד י"ג שָׁנָה:

מִסְכֵּן. שֶׁאֵין הָאֵבָרִים שׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ לְיֵצֶר הָרָע:

חָכָם. שֶׁמַּשְׂכִּיל אֶת־הָאָדָם לְדֶרֶךְ טוֹבָה:

מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כָּל־הָאֵבָרִים. זָקֵן. שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד הַוְּלָד, הוּא נָתוּן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ": וּכְסִיל. שֶׁמַּתְעֵהוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה, כַּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:

אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד. שֶׁהֲרֵי הִזְקִין, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה:

טוב. כאשר השלים לבאר כי ענין הכסיל ואפילו שיש לו עושר רב הבל הוא הזכיר כי הטוב הוא החכם ואפילו יהי׳ עני כי מסכן כמו דל כמו אשר לא במסכנות וילד כנגד זקן ומסכן כנגד מלך וחכם כנגד כסיל וענין ילד שכל יום יוסיף חכמה והזקן לא ידע להזהר עוד בעבור שזקן בכסילו׳:

טוב ילך וגו׳. יותר טוב אדם חכם אף אם הוא עדיין ילד ואף אם דל הוא, והמה סיבות שאין דבריו נשמעים כל כך, עם כל זה הוא יותר טוב מאדם כסיל אף אם הוא מלך וזקן בשנים, והמה סבות שיהיו דבריו נשמעים אשר לא ידע להזהר עוד. סרס המקרא אשר עוד לא ידע להזהר, ורוצה לומר זהו בעבור כי גם עוד זאת בו אשר לא ידע להזהר במעשיו כי יחשוב עצמו לחכם, כי אם היה מכיר ערכו והיה נזהר לא היה אם כן הדבר רע כל כך:

מסכן. עני ורש כמו וחכמת המסכן בזויה (לקמן ט טז):

להזהר. ענינו כמו זריזות ושמירה מן הנזק: