אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל׃

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי. הוֹאִיל וְכֵן הוּא, אֶחְדַל לִי מִן הַחָכְמָה, וְאֶעֱסֹק בְּמִשְׁתֶּה תָמִיד:

אַנַסְּכָה. לְשׁוֹן מֶסֶךְ יַיִן לִשְׁתּוֹת, כְּמוֹ, "מָסְכָה יֵינָהּ". עֵרוּב יַיִן בְּמַיִם לְתַקְּנוֹ אוֹ עֵרוּב בְּשָׂמִים בְּיַיִן לְקוֹנְדִיטוֹן:

וּרְאֵה בְטוֹב. כְּמוֹ "וּרְאוֹת בְּטוֹב":

וְהִנֵּה גַם־הוּא הָבֶל. שֶׁהֲרֵי רָאִיתִי בִנְבוּאָה שֶׁהַרְבֵּה קִלְקוּלִים בָּאִים מִתּוֹךְ שְׂחוֹק. בֵּלְשַׁצַּר מֵת מִתּוֹךְ מִשְׁתֶּה, אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל נִשְׁטְפוּ מִתּוֹךְ רֹב טוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם:

אמרתי. ידבר עם נפשו בעיקר ההוללות:

לכה נא אנסכה בשמחה. אם החכמה תוליד כעס אעזב ואשוב להתעסק בדברי שמחה ולנסך היין כענין ושתו ביין מסכתי ואם הם שני שרשים והוא מהבנין הדגוש כמו אדברה וינסך כמו וידבר ויש אומרים כי היא מן נסה והכ״ף לדמות הנוכח כענין אנסה אותך כמו אחוך שמע לי אכנך ולא ידעתני:

אמרתי אני בלבי. חשבתי בלבי ואמרתי אל עצמי עתה זרזי עצמך בדבר הנסיון, כי אנסה אותך בהתעסקות השמחה וראיית דברים טובים הנחמדים לעין ומשמחים את הלב לבחון ולראות אולי זו היא הדרך הנכונה:

והנה. אבל השכלתי שגם ענין השמחה הוא הבל:

לכה. הוא ענין זרוז כמו ועתה לכו ונהרגוהו (בראשית לז כ) ויוסף הלא בא אליהם:

נא. עתה:

אנסכה. מלשון נסיון ובחינה, ורוצה לומר אנסה אותך כמו למה אככה (ש״ב ב כב) ופירושו אכה אותך:

אנסכה בשמחה. אנסה אותך בשמחה.