קֹהֶלֶת י״ב · י״ד

כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה. אֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וּלְכַךְ נָקוּד "מַעֲשֶׂה" פַּתָּ"ח וְהַטַּעַם לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָבוּק לַשֵּׁם:

עַל כָּל נֶעְלָם. אֲפִילוּ עַל הַשּׁוֹגֵג:

אִם טוֹב וְאִם רָע. אֲפִילּוּ נִכְשַׁל בְּמִצְוָה, כְּגוֹן נוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ':

כי את. סוד שלא זכר בספר בראשית עד ויכלו לשם שם כי אם האלהים הוא סוד ספר קהלת:

וענין על כל נעלם. כל מעשה נראה שתעשה יובא במשפט כפי הנעלם והענין כפי כונת הלב אם טוב ואם רע ויש אומרים ואפילו דבר שנעלם ממך והראשון יותר נכון בעיני:

וברוך היודע האמת ומחסדיו אשאל לכפר שגיאותי ויעיר כבודי עד יודיעני אורח חיים:

כי את כל מעשה. את כל מעשה האדם אשר יעשה:

האלהים יביא במשפט. המקום ברוך הוא יביא אותם במשפט לשפוט עליהם:

על כל נעלם. רוצה לומר לא לפי הנראה לבני האדם, רק כפי כוונת הלב הנעלם מן הבריות:

אם טוב. בין אם היה הכונה לטובה בין אם היה הכונה לרעה, לפיהן ישפוט וישלם גמול וכאומר לכן את האלהים ירא ואת מצותיו שמור: