קֹהֶלֶת י׳ · ו׳

נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ניתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל יישבו. רש״י מבאר את הרצף. אבן עזרא מזכיר את דעות המפרשים. מצודת דוד מבאר את הכוונה. הפסוק מתאר היפוך מעמדות שאינו תיקון אלא קלקול, וזה ההמשך של השגגה שנזכרה בפסוק הקודם. הבעיה אינה בעלייה כשלעצמה אלא במי שעולה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים. זוּ הִיא הָרָעָה שֶׁהִיא כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, שֶׁנִּתַּן הַשְּׁטוּת וְהָרֶשַׁע בִּמְרוֹמֵי גֹבַהּ, שֶׁהִגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַכְּסִילִים וְאֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִפְשֹׁט יָד בְּהֵיכָלוֹ וְלָשׂוּם אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת:

וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁיו בְּיָמַי, עֲתִידִים לֵישֵׁב בַּשֵּׁפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר, "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נתן הסכל. מפרשים אמרו שהיה ראוי להיות בשי״ן והענין שבעלי השכל ראויים לשבת במרומים רבים והעשירים בהפך והענין בעצמו נכון לכן איננו מענין הפסוק שהוא לפניו ואחריו וכן פירושו נתן איש הסכל שהוא הכסיל להיות במרומים ויתכן היות סכל שם התאר כמו ילך והלך ופירוש רבים כמו גדולים ועשירים שיש להם מעלה בעולם כמו שאמר בספר משלי עשיר ברשים ימשול יושבים בשפל:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נתן הסכל. רוצה לומר וזהו הכסיל ניתן במקומות גבוהים מקומות שאין ראוי לו והעשירים הראויים לכבוד ישבו במקום שפל ונמוך וזה נראה כאילו בשגגה נעשה אבל לא כן הוא:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הסכל. הכסיל:

במרומים. מלשון מרום וגובה:

רבים. רוצה לומר גדולים:

בשפל. מקום נמוך:

On Your Way

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

נתן הסכל. הוא חסר הנושא והרצון נתן איש הסכל והוא הסכלות.

ועשירים. הם עשירים בחכמה כי הוא מקביל לסכלות.

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860