רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לֵב חָכָם לִימִינוֹ. חָכְמָתוֹ מְזֻמֶּנֶת לְהַטּוֹתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת לְטוֹבָתוֹ:
וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. לְעַקְּשׁוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת וְנוֹחָה לוֹ:
קֹהֶלֶת י׳ · ב׳
לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. רש״י מבאר את הכוונה. אבן עזרא מבהיר שאין זה על גוף הלב. מצודת דוד מבאר ״השכל הנטוי״. הפסוק אינו מדבר על אנטומיה אלא על כיוון, וימין ושמאל כאן הם דימוי ליכולת ולחוסר יכולת. וכך מבארים אותו כל שלושת המפרשים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12לב חכם. לא יאמר על גוף הלב כי באמצע הוא לכל לחכם ולכסיל אע״פ שראשו נטוי לצד שמאל וענינו ששכל החכם עמו ובשעת הצורך ימצאנו מיד בכל עניניו במהרה והפך זה הכסיל כאילו לב חכם לימינו כי לימין יותר כח מן השמאל ויותר מהירות בעבור היות מבוע הדם שהוא הכבד לפאת ימין ואין איש אטר יד ימינו טענה כי המשל הוא על דרך הנמצא ברוב בני האדם:
Wikisource
מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18לב. רוצה לומר השכל הנטוע בלב:
לימינו. רוצה לומר מזומן לו בכל עניניו ומיד ימצאנו בעת הצורך ואמר בלשון השאלה, לפי שימין האדם מזומנת ומהירה יותר מן השמאלית:
לשמאלו. רוצה לומר אינו מזומן ואינו מהיר בעת הצורך:
On Your Way