הבל הבלים אמר קוהלת הבל הבלים הכול הבל. רש״י מבאר את הלשון. אבן עזרא מסביר שנאמר על דברי הבלי העולם. מצודת דוד מבאר את כוונת הביטוי. המילה ״הבל״ נשנית שבע פעמים בפסוק אחד בצורות שונות, וזו הכרזת הפתיחה של הספר. משמעה המקורי הוא אדי נשימה, כלומר דבר שנראה לרגע ונעלם, ולא דבר חסר ערך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור
הבל. אמר על דבר הבלי העולם וסמך הבל אל הבלים ואם לא ימצא מהשמות שהם על משקל ארץ שישתנה חוץ מחדר משכבך וסגור דלתך מספח חמתך גם אלה בפת״ח וזה בציר״י וסמיכת היחיד לרבים בעניין אחד על שני דרכים לגדולה כמו מלך מלכים ולהפך כמו עבד עבדים והבל הבלים כמוהו כענין אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד והמ״ם תחת יותר כמ״ם מכל שהיו לפני בירושלים ומ״ם מכל מלמדי השכלתי והענין אם יעלו בני אדם במאזנים עם ההבל היו יותר קלים מהבל וכפל הבל הבלים להורות על כל זמן כענין נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם וכן סבוני גם סבבוני פעמים רבות ושלא יאמר אדם בלבו שיש בדברי העולם הבל ויש בו שורש עומד הנה חתם הכל הבל:
הבל הבלים אמר קהלת. רוצה לומר בזה הספר אמר קהלת לבני אדם והזהירם לההביל ולהמאיס את ההבלים וחוזר ומפרש אמריו ואמר הבל את ההבלים מה שהכל הבל אשר בשום אופן לא יצמח מהם תכלית ראוי ויקר. (אבל ההבלים המסבבים באחרונה תכלית המועיל אין מהראוי לההביל אותם ולהמאיסם, יען נמצא בהם דבר טוב ומועיל):