יָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י שִׁבְט֑וֹ וְ֝אֵמָת֗וֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

יסר. אם יסר מעלי שבטו המכה בי הם היסורין ולא תבעת אותי פחדו:

ואמתו. מל׳ אימה ופחד:

יסר מעלי שבטו שהם היסורים, וגם אימתו וגדלו אל תבעתני, בענין שלא אירא לדבר כל אשר ארצה לא מפחד העונש ולא מיראת רוממותו, עד כי.