אָנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע לָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל אִיגָֽע׃

אנכי ארשע. ר״ל אף אם רשעתי למה זה הבל איגע להתחנן לפניו כי מה אועיל הלא כ״כ אני מדוכא ומעונה עד שא״א לי לחזור לקדמותי:

איגע. מל׳ יגיע:

(כט-ל-לא) אנכי ארשע, (טענה ה') אם תפרש ענין התמורה אשר הניח בלדד, שר"ל, שה' מביא יסורים על הצדיק שעי"ז יכניע את לבבו שלא יחטא בעתיד ושיירא מאת ה' ויעמוד בצדקו ולא ירשע, ע"ז משיב, אם תאמר שבאו עלי יסורים מדאגה מדבר אשר אנכי ארשע בעתיד, וה' מביא עלי יסורין כדי שלא ארשע, ע"ז משיב למה זה הבל איגע בעוד אשר התרחצתי במי שלג, למה יקדים להביא היסורים טרם שהרשעתי ושעוד לא חטאתי, היה לו להמתין עד שארשע ואחטא ואז בשחת תטבלני ע"י שאהיה מלוכלך בעונות, ואז ותעבוני שלמותי מצד עצמם כי אז יהיה העונש ראוי מצד החטא, אבל לא שיענישהו בעוד לא חטא ובעודו רחוץ מכתם וטהור משמץ דופי: