כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי תְּנַחֲמֵ֣נִי עַרְשִׂ֑י יִשָּׂ֥א בְ֝שִׂיחִ֗י מִשְׁכָּבִֽי׃

כי אמרתי. אם אמרתי ערשי תנחמני כי משכב השינה תשכח הצער:

ישא בשיחי משכבי. משכב הלילה תבער ותלהט בשיחי לכלותה וכפל הדבר במ״ש:

ערשי. מטתי כמו ערשו ערש ברול (דברים ג׳:י״א):

ישא. תבער ותלהט כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳):

בשיחי. עניני ספור התלאות כמו מרוב שיחי וכעסי (ש״א א):

כי, עד עתה שתקתי, כי אמרתי או שערשי תנחמני, שע"י המנוחה על ערש יקלו היסורים מעט, או כי ישא בשיחי משכבי ר"ל שמשכבי ישא בעדי שיח ודבור וידבר עבורי, ימליץ שחשב שהבאים לבקרו ויראו משכבו בחליו הם ידברו וישאו שיח בעדו, עד שהוא לא יצטרך לדבר, אבל גם על משכבי בלילות אין לי מנוחה כי.

בשיחי. בצערי וכן אריד בשיחי: