אִיּוֹב ה׳ · ט״ז

וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אִיּוֹב ה׳ ט״ז נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ז בפרק ה׳ באִיּוֹב, מתוך 27 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ותהי. סכול דעת הרשע תהיה למלאות תקות הדל אשר ייחל עליה:

ועולתה. והנה העולה סתמה פיה ולא תוכל להרע לו ונראה א״כ מכ״ז גודל ההשגחה:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

קפצה. ענין סתימה וכן וכל עולה קפצה פיה (תהילים ק״ז:מ״ב):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ותהי לדל תקוה, שאם היה ההשתדלות מועיל בכל הדברים לא היה שום תקוה, כי עם ריבוי הרשעים והעריצים שיש בעולם שכל כונתם להרוג את החלשים ולשלול שללם, ועם ריבוי השתדלותם בזה, לא היה אפשר שיתקיים הדל והחלוש ולא היה לו שום תקוה להנצל מרעתם, וע"י השגחת ה' על הדלים והחלשים להצילם מרעתם, עי"כ העולה תקפץ פיה, כי יראו שיש משגיח עליון אשר יעמוד לימין אביון להושיעו ולהצילו:

Malbim on Job -- Wikisource