וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב (מנסערה) [מִ֥ן ׀ סְעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃

מנ סערה - כחבריו. והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?! והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב. אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!

ויען, לכן ענהו ה' שנית תשובה על רשע וטוב לו:

ביאור מלות המענה ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר: