הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בהמות - שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה. וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. ויש אומרים: כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.
חציר כבקר יאכל - בעבור זה אמרו המפרשים: שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה.
חציר - עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.
הנה נא בהמות. כאומר כי אם היית צדיק גמור באמת לא היה קצרה ידי מלשלם גמול אם אמנם עשיתי בריות נפלאות כאלה אשר אין מי יעמוד למולם ומי א״כ יעמוד למולי למחות בידי מלשלם גמול והנה האחת היא הבהמה אשר בראתי בשבעת ימי בראשית והנה עתה עודנה עמך ולא מת:
חציר. עם כי רבים ימיו לא בא בפיו בשר טריפה מעולם כי יאכל עשב השדה כבקר:
נא. עתה:
בהמות. כך שמו בהמות וכמ״ש בהמות בהררי אלף (תהילים נ׳:י׳) והוא שור הבר:
הנה, עפ"י הציור הזה שצייר במליצה שמוסר בידו כח אלהות לקיים ולבטל כל יצור, ורוצה לנסות אם ייטב בעיניו לבטל ולהשבית כל דבר חזק ואביר ובעל כח שיש במציאות, בהכרח יחל מעשה ההשחתה מן הברואים היותר גדולים שיש בעולם, עפ"ז אמר לו, שיש לו שני ברואים היותר תקיפים בעולם השפל, א' ביבשה אוכל עשב ומשחית כל מזון הברואים וחייתם, וא' בים טורף טרף, וצריך הוא להתחיל בם להשחיתם ולהעבירם מן העולם עז"א הנה הבהמות אשר עשיתי הם עמך והוא אוכל חציר כבקר:
בהמות. הוא בעל חיים שמו כן:
