אִיּוֹב ד׳ · י״ז

האנוש. והנה שמעתיו אומר האנוש מאלוה יצדק ר״ל האם אפשר שיהא האדם מוצדק בסדר ההנהגה יותר מן המקום ב״ה ואם הגבר יהיה טהור במפעליו יותר מה׳ אשר עשהו וכאומר הלא אף האדם השלם המסדר הנהגה מה הנה לא יסדרה באופן יהיה מקרה אחד לרע ולטוב ואיך א״כ יחשוב מי שהמקום ב״ה מסר הכל ביד הנהגת מערכת השמים עד כי יהיה מקרה אחד לצדיק ולרשע ויצדק א״כ האנוש מאלוה:

האנוש, ר"ל דממה וקול אשמע שהקול אמר אלי בנבואה האנוש מאלוה יצדק, הודיעו אותו שמן הנמנע שימצא גבר שיהיה צדיק בדינו לגמרי אחר שהעבודה וההודאה המוטלת על האדם לאלהים א"א שיצא בו ידי חובתו בשלמות משני טעמים,

• א) בהשקף על גדולת האל ורוממתו, שלפי רוב גדולתו יחויב אליו היראה וההכנעה בתכלית מה שאפשר עד שלא יוכל האדם לאמר שהשלים חובתו בזה בשלימות, וז"ש האנוש מאלוה יצדק ר"ל הכי יצטדק מזה הצד שהוא אלוה גבוה מעל גבוהים,

• ב) בהשקף על רוב חסדיו וטובותיו שקבל האדם ממנו, שהוא העושה אשר עשהו ויכוננהו בתכלית היופי והשלמות והתיקון, ומצד זה הוא מחויב לעבדו עבודה גדולה לפי רוב טובותיו עמו, וז"ש האם מעושהו יטהר גבר, הכי יוכל להתטהר לפי ערך החיוב שהוא חייב לעבדו מצד שהוא עושהו ויוצרו ולהשלים מה שמחויב לעבדו מצד זה, זאת שנית א"א שישתלם האדם בשלימות מפני שפלותו ופחיתת חמרו, וז"ש.