וְ֭אֵלַי דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב וַתִּקַּ֥ח אׇ֝זְנִ֗י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְהֽוּ׃

יגונב - מן גנב ועניינו נחטף.

שמץ מנהו - כל המפרשים פירשו בו מעט לפי העניין. והנכון בעיני: שהוא מטעם ומה שמץ דבר נשמע בו, ועניינו: כי לא יכלה אזני לקחת הטוב המעולה ממנו, כעניין פנים ואחור הנזכרים בפרשת כי תשא.

ואלי דבר יגונב. הנה באה אלי דבר נבואה בגניבה ועל כי היה מעובדי כוכבים לא באה אליו הנבואה בדרך ישרה ממקום הקדוש כ״א בדרך עקלקלות ויתייחס כאלו גנוב הוא מן הקדושה:

ותקח אזני. קבלה אזני מן הנבואה משהו מועטת ולא כולו אף לא חלק גדול:

שמץ. ענין מעט ומשהו וכן ומה שמץ דבר (לקמן כו):

ואלי, אמנם על היסורים שבאים על הצדיק, הודיע תשובה אחת אשר השיג על ידי הופעה נבואיית, רק שלא היה לו בזה נבואה שלמה (כי תשובת השאלה הזאת מפני מה יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו לא גלה ה' לשום נביא וחוזה, וכמ"ש חז"ל שע"ז בקש מרע"ה הודיעני נא את דרכיך) רק נבואה כהה כרואה באספקלריא שאינה מאירה, וחשב כי נמצא בהשגה זאת כל החסרונות הנמצאים לנבואה בלתי מבוארת (כמו שחשבם הרמב"ם פ"ז מה' יסודי הדת בחשבו ההבדלים שהיו בין נבואת אדון הנביאים לנבואת יתר נביאים),

• א) שלא ייחד אליו הנבואה ביחוד רק אלי דבר יגונב, כמי שיתנוצץ אליו הברק בליל חשך ואפלה ואח"כ יעלם ונשאר בחשך (כמ"ש המורה בהקדמתו),

• ב) שבאתהו הנבואה דרך משל וחידה (שזה נכלל ג"כ במלת יגונב) ולא הבינוהו כל פרטי המשל רק קצת ממנו כחלום חזון לילה שמעורב בו גם דברים בטלים, ועז"א ותקח אזני שמץ מנהו,

• ג) שלא היתה הנבואה בהקיץ רק בחלום חזון לילה ולא באהו החלום בסוף הלילה שאז כבר נחו הרעיונים מהרהורי יום, רק.

יגונב. ר"ל יעלם ויתכסה:

שמץ מנהו. ר"ל מעט ממנו וכמוהו ומה שמץ דבר נמצא בו: