שאגת אריה - פירש בו רבי משה הכהן נ"ע: כשאגת אריה, והעניין שישליט עליהם המקום אריות וחיות. ופירש רבי יונה נתעו נלתעו מן מלתעות. ושניהם רחוקים ופירושו: שדמה אף אלהים לשאגת אריה על טרפו.
ופירש נתעו - כמו יתעו לבלי אכל.
ומלת נתעו - שבה על הכפירים, וכמהו: קול דודי הנה זה בא.
שאגת אריה. עם כי היה להם שאגת אריה וקול שחל לאיים ולהפחיד את הבריות ושיני כפירים לאכלם בכל פה הנה בסופם המה נתעו לבלי דעת למצוא הצלה מהרעה הבאה עליהם:
שחל. וכפירים ליש ולביא המה שמות הארי זכר ונקבה אלא שזה גדול מזה:
נתעו. מל׳ תועה וענינו מי שאינו יודע מה לעשות:
שאגת, שיעורו שאז יאבדו ויכלו שאגת אריה וקול שחל, ושני כפירים נתעו, שאז נעקרו מלתעותיהם החדות, (המשיל את הרשעים לאריה טורף בגבורתו, שיצוד טרפו על ידי שאגתו שיפיל אימה, ואח"ז אוחז הטרף בשניו, ובבא זמן מפלתו יכלו כלי הטרף שלו ויאבד כחו), ואז.
אריה ושחל וכפירים וליש ולביא. הם משל לאנשים הרעים אשר כל מגמתם להזיק לזולתם כמו אלו החיות אשר יכספו לטרוף זולתם מהב"ח:
