וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃

ואשבור - כחו בחקי.

ואשבור. חוק גזרתי עליו כאלו עשיתי עליו מסביב שברים וחריצים וכאלו שמתי בריח ודלתים סגורים כאשר יעשו בתקון עיר מבצר:

ואשבור. מל׳ גאוה כי בהרמת כעין מטה עשוי לסגור בו את הדלתות:

ואשבור עליו חקי, כשבא הים (שהוא האם המוליד את היבשה ומוציאה מתוכו) על המשבר להוליד את הולד, המשביר והמוליד היה חקי, החק שנתן ה' בטבע מאדים שיעלו לאויר הנשימה, (כמ"ש חק חג על פני תהום) ועל ידם נפרש האויר מן המים, וכן רוב מימות עלו ונשארו תלוים באויר, שהם המים העליונים התלוים במאמרו של מלך באויר. וגם אשים בריח ודלתים, ששם גם בריח למי הים הסוגר בעדו בחוזק שלא יפרוץ את גבולו:

ואשבור עליו חקי. ואגזור עליו גזרתי: