הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
היערך שועך - הוא ההון ובעל ההון קרא שוע, כמו אם בפידו להם שוע והעניין היועיל שועך.
ולא בצר - והעניין בצר לא יערוך לא השוע ולא כל מאמצי כח. והלא תראה כי לא תשאף לילה והתי"ו לשון נקבה, כמו שמצאנו מקום, במקום אחד לשון נקבה עד שיוריד מאמצי כח ויעלה עמים תחתם.
היערוך. וכי יהיה שררתך ערוך ומתוקן מבלי תקדים לה צרה וכל אמיץ כח ותוקף יסורים כי הלא אם תתמיד הטובה תבעט במקום מרוב כל ותאבד עדי עד:
שועך. מל׳ שוע ונדיב ושררה:
מאמצי. מל׳ אומץ וחוזק:
היערך, ר"ל וא"כ אשאלך עתה וכי תוכל לטעון שיערך ה' וישקף על שועך, מה שהיית שוע ונדיב (או שהיית שועה ופונה אליו) בעת שהיית לא בצר, בעת שלא היית בצרה, כי בהפך שהיה עמך כל מאמצי כח, דהיינו כל הדברים שמאמצים את כח האדם שיעמוד בישרו, שהיה לך עושר ובנים ובריאת הגוף שכולם אמצו כחך להיות איש תם וישר:
שועך. עושרך והוא מענין ולא ניכר שוע לפני דל:
בצר. זהב מגזירת והיה שדי בצריך:
