וְאַ֤ף הֲסִֽיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ואף הסיתך - כמו הסירך כמו: ויסיתם אלהים ממנו.
צר - כמו: צר ומצוק.
רחב - אל רחב שאין מוצק תחתיה, שאין בו מוצק והוא דרך משל, כי רחב הוא הקו הסובב העגולה ומוצק הוא הנקודה.
ונחת שלחנך - ומה שתניח בשולחנך וזה עשה לך המקום.
ואף הסיתך. אל מול איוב יאמר דע שאף אותך הסיתו היסורים לשוב לה׳ להצילך מדין גיהנם אשר פיה צר ודחוק לשמור חומה ותחתיה רחב לא צר ודחוק להצביר עשנה בה לצער הרבה:
ונחת. מה שיהיה מונח על שולחנך יהיה מלא דשן ושומן ור״ל ועוד תתענג בתענוג הנפשי בעוה״ב:
הסיתך. מל׳ הסתה ופתוי:
מוצק. צר ודוחק כמו ורוחב מים במוצק (לקמן לז):
אחרי ההוצעה הזאת השיב המתוכח פניו אל איוב לברר כי כן קרהו, ושזה עצמו היה סבת יסוריו שהיה ענין נסיון, והראה לו שהצדק עם ה' בזה כי באמת לא עמד בנסיון, כי ע"י נסיון היסורים נתברר שלא היה תמים ועובד מאהבה, עז"א ואף, ר"ל אף לך קרה כן, כי גם אם הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, שע"י שהיה לך כל טוב וע"י שהיה לך רוחב, זה ציור על רוב הרחבה שהוא הפך הצרה, והרוחב הזה לא היה מוצק תחתיו, כי לפעמים יש לאדם רוחב שתחתיו יש מוצק וצוקה, דהיינו שיהיה לו עושר וכל טוב בחיצוניותיו אבל בלבו י"ל צוקה פנימית ולבו מלא עצב, (שזה ההבדל בין צרה וצוקה, שהצרה היא הצרה החיצונית שהפוכה היא הרוחב, והצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, ולפעמים י"ל להאדם רוחב חיצוני, שביתו מלא טוב, אבל תחת הרוחב נמצא צוקה פנימית, שרוחו הפנימי מלא עצב ויגון והשקט לא יוכל), ואתה היה לך כל טוב ועושר ורוחב חיצוני וגם לבך היה מלא שמחה ושלוה פנימית, ונחת שלחנך היה מלא דשן שזה ציור על רוב הטובה, ודבר זה מה שהיה לך רחב בלא צוקה ושלחן מלא דשן זה הסית אותך מפי צר, ר"ל שעי"ז היית ירא אלהים וסר מרע, ולא היה פתחון פה להצר והשטן לקטרג עליך על רוע מעשיך, כי לא נמצא עולתה בך:
הסיתך. הסירך מזה הענין ויסיתם אלהים ממנו:
מפי צר. מפי הצר והמצוק ר"ל שלא תהיה בפיו למאכל:
מוצק. הוא מענין מצוק:
ונחת שולחנך. ומה שיורד בשולחנך:
