תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

בקדשים - מענין הכפל תתברר זאת המלה.

תמות בנוער. ולכן תמות נפשם בימי נערותם:

וחיתם. נפשם החיוני תצא מהם בין הקדשים ר״ל במיתה מנוולת כמותם ושוה להם:

בקדשים. הם המזומנים למשכב הזנות כמו ולא יהיה קדש (דברים כג):

תמות, עי"כ מאבדים בין חיי הנפש בעוה"ב כי תמות בנער נפשם, ובין חיי הגוף כי חיתם תמות בקדשים:

וחייתם בקדשים. ונפשם בהיותם נערים שאז ראויי' להיות' קדשים מפני רתיחת הטבע אז: