וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נותן זמירות בלילה - יש אומרים: שעל המקום ידבר, כענין מוצאי בקר וערב תרנין. וכעניין: כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים. ורובי המפרשים אמרו: שמלת לא תשמש עצמה ואחרת עמה, וכן הוא ולא אמר איה אלוה עושי ולא היה נותן זמירות בלילה.
ולא אמר וגו׳. ר״ל הצדיק אשר בהם הנותן בפיו זמירות לה׳ בלילה בהסתר ויחידי לא אמר לזולת איה אלוה העושה אותי ר״ל מדוע שכחת בה׳ ולא תשמור מצותיו ותעשוק רעיך:
נותן. אומר כמו ולא נתן תפלה (לעיל א):
זמירות. מל׳ זמר ורננה:
ולא אמר, הלא גם הצפור הנותן זמירות בלילה, שהם הצפרים החלשים ששם ה' בטבעם שיזמרו בלילה, שמפני שיראים בלילה מפני הטורפים האורבים על נפשם יזמרו בלילה לעורר זה את זה שיתאספו ביחד להיות נכונים להלחם על נפשם אם יבא אורב עליהם, ולהזהיר זה את זה מפחד בלילות, עד שבזה הם נשמרים ועי"ז יתקיים מינם, עד שלא אמר איה אלוה עושי, ר"ל שאינו מושגח מה' עושהו שבראו חלוש מוכן להיות טרף להדורסים החזקים ממנו, כי כבר השגיח ה' גם על הצפור הזה וברא אותו באופן שיהיה נשמר ממזיקיו, ואם שם ה' בהשגחתו שמרה כזאת בטבע הבע"ח הקטנים שיצעקו בקול וישועו מזרוע לעמוד נגד העושקים אותם, ולהלחם עם טורפי חיתם, כ"ש שהשגיח בהשגחה כזאת על האדם, שהלא.
זמירות. דברי שבח:
