אִיּוֹב ל״ד · כ״ט

והוא ישקיט ומי ירשיע - יניע כעניין נצוח וכמוהו: ובכל אשר יפנה ירשיע, והעניין הפך ישקיט כי בשעת הנצוח יתנועעו בני אדם, הלא תראה יאמר והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל.

ויסתר פנים - הפך ישקיט אז יתעוררו כל המלחמות.

על גוי - על אומה גם על אדם לבדו, ולא ימליך אדם חנף אלא ממוקשי עם, כדי להנקם מהם.

והוא ישקיט. כאשר יגזור המקום על מי לשבת שוקט ובוטח ומי הוא יחריד ויבלבל אותו וכאשר יסתיר פנים ממי לבל ישגיח בו לתת לו די מחסורו ומי א״כ יראנו ר״ל מי ישגיח בו למלאות מחסורו כי הכל מיד ה׳ ואין כח במערכת השמים לא לרחק ולא לקרב:

ועל גוי. בין על אומה שלימה בין על אדם יחידי כי יכול הוא אף בכוללים ומשגיח אף בפרטים:

ירשיע. יחריד ויבלבל וכן ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א י״ד:מ״ז):

ישורנו. יראנו כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):

(כט-ל) והוא ישקט. שיעור הכתובים והוא ישקט ממלוך אדם חנף ממוקשי עם ומי ירשיע. ר"ל שה' הזמין שימלוך אדם חנף שירגיז וירעיש הארץ. או שהזמין מוקשי עם. שרשעים רבים יקומו להיות למוקש אל העם. רוצחים ושודדים ומחריבי הישוב. כדי להעניש בהם את העולם ולהיות שבט אפו ועברתו, ורעת העריץ המרעיש הארץ או של הרשעים מוקשי עם יש לו זמן וגבול קצוב לפי גזרת ה', עד שבעת שיבא הזמן שישקיט ה' לבני אדם מהאדם חנף וממוקשי עם וישבית רעתם. אז מי ירשיע. כי אז רשעים יכרתו ותחדל הרשע. אבל כ"ז שיסתיר פנים ממלוך אדם חנף שהוא כל זמן המיועד ליסר גוים. שאז יסתיר ה' פנים מבלי יעניש את החנף ומוקשי עם והרשעים המחריבים את העולם.

מי ישורנו. כי אז ההשגחה מסותרת ונעלמת ואין ה' מעניש את הרשע.

ועל גוי. וזה יהיה לפעמים על גוי אחד. שיזמין איש עריץ ומוקשי עם להעניש בהם גוי מיוחד שחטא כנגדו. ולפעמים יהיה זה על אדם יחד. על כלל בני אדם. כמו סנחריב ונבוכדנצר שהחריבו וכבשו את העולם כולו. ועכ"פ לא תוכל להוכיח מזה שאין השגחה ואין גמול ועונש ממה שלא יכרית את מרגיזי הארצות האלה. כי בהפך הם נתמנו מאתו בהשגחתו ליסר בני אדם על מעשיהם הרעים. וממשלתם וכחם נכון בידם מאת ה' עד בא יום אידם וחש עתידות למו. וכ"ז נמשך עמ"ש כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט. שעל כל אלה הדברים לא יוכל איש להשפט עם אל ולשאול לו שאלות מדוע הרשע מצליח ומדוע לא יכריתהו ה'. ומוסיף לאמר.