הַאֲמֹ֣ר לְמֶ֣לֶךְ בְּלִיָּ֑עַל רָ֝שָׁ֗ע אֶל־נְדִיבִֽים׃

האמור - הדרך מוסר הוא לומר למלך בליעל ולומר: רשע אל אחד הנדיבים. ואף כי אשר לא נשא פני שרים ולא נכר, כמו יכיר.

האמור. וכי ראוי לומר על המלך שהוא בליעל או לומר רשע על אחד מהנדיבים ומכ״ש לחשוב כזאת על המקום:

(יח-יט) האמור מסביר הדבר במשל. אם נמצא מלך עריץ שעשה רעות לאיזה נדיבים פרטיים שלא כדין, וכאשר יאמרו שהוא רשע מצד מעשיו אלה שעשה אל הנדיבים. וכי יבוא איש אחד ללמד עליו זכות. שלא להנדיבים היחידים לבד עשה זאת. רק הנהגתו עם כלל העם דל או נדיב כולם שוים בעיניו לעשות עמהם כרצונו. באשר הם כולם עבדיו וקניניו וכטוב בעיניו יעשה עמהם. וכי בתשובה זאת יצדיק את המלך. הלא בזה עוד יגדיל את חטאו למעלה ראש, וז"ש האמור, וכי יאמרו ללמד זכות על מלך בליעל אשר הוא רשע אל נדיבים. שעושה מעשה רשע אל נדיבים. האמור ללמד עליו זכות שהוא לא נשא פני שרים ולא נכר לפניו שוע לפני דל מפני שכולם מעשה ידיו. והם כולם כאין בעיניו. הבזה יצדיקו את הבליעל הזה? הלא בהפך: