וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויפת בסתר - כמו: פן יפתה לבבכם.
ותשק ידי לפי - מין ממיני עכו"ם, כי רובי הקדמונים טרם באו הנביאים היו עובדים שני המאורות, על כן אמר: גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל והעניין, שהוא למעלה מהמאורות.
ויפת. וכי בעבור אורם הרב היה נפתה לבי בסתר המחשבה לומר שיש בהם אלהות ואך שמתי את ידי לפי לסותמה לבלי הוציא את הדבר הרע הזה מן השפה ולחוץ ור״ל וכי כן היה בתמיה הלא כמו שלא דברתי בפי מאומה רע כן לא היה לבי נפתה במחשבה:
ותשק. ענין חבור ודבוק והוא מושאל מל׳ נשיקה שהוא דבוק השפתים:
נפתה בסתר לבי לחשוב כן בלבי בסתר, הגם שידי נשקה למו פי ולא הוצאתי הדבר גם מפי, בכל זאת:
ויפת. מענין פיתוי והסתה:
