אִם־אֶ֭מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃

ועיני אלמנה אכלה - שגזלתיה ויכלו עיניה, לאותו שגזלתי.

אם אמנע. האם מנעתי מלתת חפץ הדלים האם כליתי עיני אלמנה מבלי למלאות שאלתה:

אכלה. המתאוה לדבר ואינו משיגה קרוי כליון עינים:

אם, נגד מ"ש לו צופר (סי' כ') כי רצץ עזב דלים, משיב שלא לבד שלא גזלתי דל ואביון, גם אם מנעתי מלתת לדלים את חפצם ושאלתם, או אם אכלה עיני אלמנה המצפים לישועתי ולא הושעתי לה:

ועיני אלמנה אכלה. שאמנע ממנה משאלות לכה: