מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי׃

מעי רתחו. הלא מעי רתחו כי המו מעי לו לחמול עליו ולא שתקו מן הרתיחה ועכ״ז קדמוני ימי עוני:

רותחו. נתחממו כמו רתח רתחיה (יחזקאל כ״ד:ה׳) והוא מענין חמלה וכאשר יאמר נכמרו רחמיו (בראשית מ״ג:ל׳) אשר גם הוא ענין חמום כמו כתנור נכמרו (איכה ה):

דמו. שתקו כמו וידמו למו עצתי (לעיל כט):

קדמוני. באו לפני וכן מדוע קדמוני ברכים (לעיל ג):

מעי רתחו, ע"י הקדחת הפנימי ואש החולי הבוער בקרבי בלי הפסק, וגם קדמוני ימי עני שהיום מבחוץ בוער ג"כ כתנור מרוב העוני והצרה:

רתחו. מענין רתיחה:

ולא דמו. ולא נחו מהרתיחה: