נָֽתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ׃

נתסו. הנתיב אשר אני אלך בה נתצו והרסו ר״ל מונעים אותי לעשות חפצי:

להותי יועילו. המה מועילים להגביר הותי ושברי עם כי אין להם בזה עזר ותועלת מה עכ״ז יעשוהו משנאתם אותי:

נתסו. כמו נפצו בצד״י כי זסשר״ץ מתחלף והוא ענין שבירה:

להותי. לשברי כמו יעוז בהותו (תהלים נב):

יועילו. מל׳ תועלת:

נתסו, גם אלה אשר להיתי יועילו, היינו חברי שחשבתי שהם יהיו לי לתועלת נגד היותי, והם יעזרו לי בצרה, הם בעצמם נתצו את נתיבתי הטובה דהיינו מה שהרשיעו אותו והסירו ממנו צדקתו וכבודו ולא עזר למו לא נמצא להם עוזר אותי, כי בהפך נהפכו לי לאויבים:

ולהוותי יועילו. לשברי יעזרו: