כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃

כי עתה. א״כ היה הייתי א״כ עתה שוכב בקבר בהשקט וכאשר הייתי ישן בקבר אז היה לי מנוחה וכפל הדבר במ״ש:

כי עתה, ר"ל אם ישנתי אז בעודי נפל ואז ינוח לי (מתנועת המציאות אשר לא ינוח רגע על מצב אחד), אם כן עתה כבר הייתי שוכב שקט ושאנן: