לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע׃

למה לא מרחם אמות. כאומר ואם בעבור סכנת אמי נשארתי חי במעיה למה לא מתי מיד בצאתי מן הרחם:

מבטן. כאשר יצאתי מבטן היה לי לגוע ולמות וכפל הדבר במ״ש:

אמות. אמר דבריו כאלו ידבר עד לא יולד:

ואגוע. ואמות כמו כי גוע אהרן (במדבר כ׳:כ״ט):

למה, עתה באר הטעם שקלל את יום הלידה, שהגם שכבר נקלט ההריון היה לו ליום הלידה לעכב את לידתו, ולמה לא גזר המזל שאמות מסבת הרחם היינו שיחנק בעת יתעורר לצאת מרחם ולא יצא לאויר העולם כלל, ואם היתה הלידה מחוייבת להיות מצד המערכת עכ"פ למה לא גזר המזל אשר בעת כי מבטן יצאתי לאויר העולם ואגוע תיכף: