קוֹל־נְגִידִ֥ים נֶחְבָּ֑אוּ וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם לְחִכָּ֥ם דָּבֵֽקָה׃

נחבאו. נסתרה קולם ולא היה נשמע וכאלו דבקה לשונם אל חכם לבל יוכלו לדבר:

לחכם. מל׳ חיך:

קול הנגידים שדרכם להתפאר בעשרם ובמעלתם, נחבאו בקולם מפני:

קול נגידים נחבאו. גם הנגידים שתקו לבשתם ממני: