אִיּוֹב כ״ו · י׳

חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עד תכלית אור עם חשך - עד מקום שהוא תכלית האור, שכל מה שיש למעלה, הוא אור ולמטה בהפך. ויש אומרים: שעניינו עד שיכלה האור והחשך, והראשון נכון בעיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

חוק חג. עשה חוק הקפת החול על פני מי הים ובל יעברנה עד אשר תכלה האור עם החושך ר״ל לעולם עד שתחרב כל העולם כלו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חג. ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב):

תכלית. מלשון כליון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

חק, מוסב על כל הנאמר שחק שחג על פני מים הוא תולה ארץ על בלימה וצורר מים בעבים ומאחז פני כסא, כ"ז עושה חק הטבעי שחג ה' במחוגה על פני מים, שיעלו המים באדים אל עיגול הנשימה שהוא כמחוגה סביב הארץ, עד תכלית אור עם חשך, שנודע שהרקיע נעשה ע"י נצוצי השמש המכים על כדור הארץ ושבים אחור עד מקום הסגריר והעבים, ומשם ולמעלה מתחיל החשך, כי נצוצי השמש יעברו באויר "האיתר" הדק ולא יעמדו שם, וע"כ שם קר ובלתי ראוי לנשימה ונקרא חשך, כי לא נמצאו שמה נצוצי האורה, ובמקום הסגריר ששם חק וטבע המים העולים באדים לעמוד שם, הוא תכלית אור עם חשך, ששם יפגשו האור והחשך ביחד, ולכן עד שם יפעל החק אשר חג על פני מים לעלות באויר, ולא יעלו יותר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

חג. הגביל וייחסו למחוגה לפי שהמחוגה מגבלת תכליות השטח העגול המתחדש בסבתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל