אִיּוֹב כ״ו · י׳

חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אִיּוֹב כ״ו י׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הי׳ בפרק כ״ו באִיּוֹב, מתוך 14 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עד תכלית אור עם חשך - עד מקום שהוא תכלית האור, שכל מה שיש למעלה, הוא אור ולמטה בהפך. ויש אומרים: שעניינו עד שיכלה האור והחשך, והראשון נכון בעיני.

Ibn Ezra on Job -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

חוק חג. עשה חוק הקפת החול על פני מי הים ובל יעברנה עד אשר תכלה האור עם החושך ר״ל לעולם עד שתחרב כל העולם כלו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חג. ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב):

תכלית. מלשון כליון:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

חק, מוסב על כל הנאמר שחק שחג על פני מים הוא תולה ארץ על בלימה וצורר מים בעבים ומאחז פני כסא, כ"ז עושה חק הטבעי שחג ה' במחוגה על פני מים, שיעלו המים באדים אל עיגול הנשימה שהוא כמחוגה סביב הארץ, עד תכלית אור עם חשך, שנודע שהרקיע נעשה ע"י נצוצי השמש המכים על כדור הארץ ושבים אחור עד מקום הסגריר והעבים, ומשם ולמעלה מתחיל החשך, כי נצוצי השמש יעברו באויר "האיתר" הדק ולא יעמדו שם, וע"כ שם קר ובלתי ראוי לנשימה ונקרא חשך, כי לא נמצאו שמה נצוצי האורה, ובמקום הסגריר ששם חק וטבע המים העולים באדים לעמוד שם, הוא תכלית אור עם חשך, ששם יפגשו האור והחשך ביחד, ולכן עד שם יפעל החק אשר חג על פני מים לעלות באויר, ולא יעלו יותר:

Malbim on Job -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

חג. הגביל וייחסו למחוגה לפי שהמחוגה מגבלת תכליות השטח העגול המתחדש בסבתה:

On Your Way