אִיּוֹב כ״ג · א׳

פתיחה למענה החמישה עשר מענה איוב

הנה, שיטת אליפז החדשה כוללת שני דברים:

• א] תשובה על ייסורי הצדיק, שהוא מפני שלא עבד בתמימות לשם ה' בלבד, רק היה ברוחו פניות חיצוניות מתקוות גמול ויראת עונש, ולכן יצרפהו ה' בייסורים למען ענותו לנסותו להיטיבו באחריתו בעולם הבא,

• ב] תשובה על הצלחת הרשעים, שהוא כדי שיהיה בחירה חפשית בידי האדם לעשות טוב או לחדל, שאם היה בא העונש תיכף, היו מתייראים לעשות רע, ולא היה בחירה, וגם שאז היה העבודה שלא לשם שמיים.

ועל שניהם השיב תשובה ניצחת בשני האמרים:

• על הראשונה יאמר, שאיך ייתכן שייסרהו ה' בעבור זה בייסורים קשים כל כך בעבור מה שהיה בליבו בעבודתו גם פניה חיצונית על-מנת לקבל פרס, שעל כל פנים שמר את משמרת מצוותיו ומשפטיו, ולא עשה מעשה רע שבעבורו יתחייב עונש גדול כל כך (סימן כ"ג ו-ז)! זאת שנית, שאם יתווכח עם ה' היודע האמת, אז יתברר שלא היתה עבודתו לשום פניה חיצונית, רק לשם ה' בלבד, שהגם שעלה לפעמים ברוחו כרגע שהוא נתלה בהשגת צרכיו וכל ענייניו מה', בכל זאת התבונן תיכף ושב אל עבודתו לשמו בלא שום פניה, ומזה הוכיח שצדקתו כבר קצובה וגזורה מראשית על־ידי הידיעה העליונה הקדומה, ולכן לא קיבל שכר על זה, ונעזב אל מקרה המערכה ואל הייסורים המחויבים לפי מזל התולדה (סימן כ"ג ו-ז).

• במאמר השני (סימן כ"ד) יסתור דברי אליפז מצד שלוות הרשעים, שעל זה הראה כי יש רשעים שמחריבים את היישוב ומפריעים כל שלוות מין האנושי, ואלהים לא ישים תהלה להשמידם כדי להסיר רעתם שלא יכלו את העולם, שאם היתה השגחה היה מהראוי לשמור כלל בני אדם ממזיקים כאלה מחריבי היישוב. זאת שנית, שפראים האלה שוכנים במדבריות ועל איי הים נפרדים מהיישוב, ומשם יתפשטו כפעם בפעם לשדוד ולרצוח ולהחרים נפשות רבות, ואם ישמידם ה' בסתרי משכנותיהם, לא ייוודע זה לאיש, ולא יזיק זה לעניין העבודה והבחירה החופשית, ואם כן היה ראוי שישמידם מתחת שמי ה' מצד ההשגחה על האדם.

ומזה שב אל הוכחתו שאין ה' משגיח בפרטים, והכל נתלה מן המערכת, ועל זה יצעק מרה, למה לא נצמת מפני חושך, והיה טוב לו העדרו ממציאותו (סימן כ"ג פסוקים טז-יז).

ביאור מלות המענה ויען איוב ויאמר: