אִיּוֹב כ״ב · י״ח

והוא מלא. ואף כי המקום ב״ה מלא בתיהם מטוב ומה היה להם לכחש בהשגחתו ובאמת עצת הרשעים ההם רחקו ממני ר״ל לא אוכל להבין מה ראו לשטו׳ זה הלא לא היו חסרים כלום ולמה זה כחשו בהשגחתו:

הוא מלא בתיהם טוב, שהלא לפי דעתך הטוב בא מהשגחתו, והיה ראוי עכ"פ שימנע הטוב מאתם, ומכל זה יביאו המכחישים ראיה ומופת שאין ה' משגיח, ועצת רשעים רחקה מני, ר"ל ואחר שע"י כל הנזכר נעלם מבני אדם עצת רשעים היינו עצת ה' והנהגתו בענין הרשעים, כי עי"כ כולם שואלים שאלות על רוע הסדר בזה, ואין יודעים תשובה נכונה, וכ"ז היה בכונה מאת ה', שבזה יבחנו הצדיקים והעובדים מאהבה והמאמינים הבלתי שמים לב לכל זה ויאמינו שה' משגיח ושראוי לעבדו ולירא ממנו מצד עצמו, ועי"כ.