זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃

שלאנן - הלמ"ד נוסף.

עטיניו - בלשון ישמעאל, המקום שיברכו עליו הגמלים על המים.

זה ימות. הנה אף ברשעים האחד ימות בתוקף שלמותו וכל ימי חייו ישב בהשקט ובשלוה:

בעצם. בחוזק כמו וכעצמו נשברה הקרן (דניאל ח׳:ח׳):

תומו. מל׳ תמימות:

שלאנן. הוא מלה מורכבת מן שלוה ושאנן וכפל עוד לומר ושליו להפלגת הענין:

(כג-כד) זה הרשע, ימות בעצם תומו כולו שלאנן בלא שום חולי כלל, הגם שכל ימיו היה בטוב עד שעטיניו מלאו חלב מרוב טובה ותענוגות בשר:

בעצם תומו. בתוקף שלמותו: