הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃

הן לא בידם טובם - רק מהמקום ניתן להם, אף על פי שעצתם ודבריהם רחקו מני:

חבלי אף יחלק להם - הפך: חבלים נפלו לי בנעימים. ויש אומרים: מן חבלי יולדה והראשון נכון.

הן וגו׳. וכי באמת לא היה בידם כל טובם אשר שאלו עיניהם בתמיה:

עצת. כאומר אל תחשבו שגם אני אבחר דרכם כי לא כן הוא כי עצת הרשעים ההם רחקה ממני ולא אחפוץ בה:

הן לא בידם טובם, הלא טובם והצלחתם אינו בידם רק בא להם מאת ה', א"כ עצת רשעים רחקה מני, וא"כ לא אוכל להשיג עצת ה' והנהגתו בענין הרשעים, מדוע יתן להם הטוב, אחר שהם מנאצים אותו ומכחישים בו: