בִּמְלֹ֣אות שִׂ֭פְקוֹ יֵ֣צֶר ל֑וֹ כׇּל־יַ֖ד עָמֵ֣ל תְּבֹאֶֽנּוּ׃

במלאת שפקו - כאשר יגיע לכל מה שיספיק לו, אז יצר לו ויד העמלים תבואנו כעניין בפרוח רשעים. ויש אומרים: בהגיע יום מפלתם. וכמוהו: תחת רשעים ספקם. כמו: ויספק את כפיו הכה.

במלאות שפקו. בעת ימלא די ספוקו כשיהיה בתכלית העושר אז יהיה צר לו וכאילו יפול מן השמים לארץ וכל יד איש עמל ואון תבוא עליו לעשקו ולחמסו כי יותש כחו:

שפקו. די צרכו:

עמל. עול וכן ולא ראה עמל בישראל (במדבר כ״ג:כ״א):

במלאת ספקו, מוסיף לאמר שגם אם לא יחסר מאכלו כי ימצא די ספוקו במלואו ויאכל כפי שבעו, בכ"ז יצר לו מצר אחר, כי כל יד עמל תבואנו, שיד העמלים שהם העשוקים שעשקם וגזלם תבואנו, שהעמלים האלה כולם ילחמו בו וישלחו ידם להוציא בלעו מפיו ותבא עליו ידם ומכתם, וזה יצר לו תמיד כי יקחו את העשק מידו:

במלאת ספקו. בהיות לו די:

יצר לו. מעניין צרות ודוחק:

עמל. תואר והרצון בו איש עמל ואון: