עַ֭צְמוֹתָיו מָלְא֣וּ עֲלוּמָ֑ו וְ֝עִמּ֗וֹ עַל־עָפָ֥ר תִּשְׁכָּֽב׃

עצמותיו מלאו - חטאת עלומיו.

עצמותיו. לפי שעצמותיו נמלאו מחטאות נעוריו ותשכב עמו על העפר ר״ל לא שב מהם עד כי ימות ויקבר:

עלומיו. נעוריו כמו בן מי זה העלם (ש״א יז):

עצמותיו. ר"ל שבין הוא בעצמו הוא בכל תקפו ובין גופו ובריאותו עומד על מצב הבריאות והחוזק עד שעצמותיו מלאו מעלומיו ובריאותו. בעת ההיא עמו על עפר תשכב לא יחלש כלל ולא יחלה עד שיהיה לו עת לשוב בתשובה. רק אונו ועלומיו וכחו תשכב עמו על עפר, שירד לקבר עם כחו ואונו ובריאת גופו וימות שלא מתוך חולי רק במיתה חטופה פתאום:

עצמותיו מלאו עלומיו. ר"ל עצמותיו נתמלאו מחטא נעוריו: