וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת ׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כׇּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֮ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּֽימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אליפז התימני - ממשפחת תימן בן אליפז בן עשו. והקרוב שהיה קרוב מימי משה, כי לא יתיחש לתימן כי אם אחר דורות. וחז"ל אמרו: כי משה כתב ספר איוב. והקרוב אלי: כי הוא ספר מתורגם על כן הוא קשה בפירוש, כדרך כל ספר מתורגם.
השוחי - מבני קטורה אשת אברהם את ישבק ואת שוח.
הנעמתי - לא ידענו אם יחוסו למדינה או למשפחה.
וישמעו. מן המספרים:
איש ממקומו. כ״א בא ממקומו אל מקום איוב ובהיותם שם נאספו יחד לבוא אל איוב הביתה לנודד עליו בראש וכדרך המיצר בצרת האוהב ואף לנחמו בדברי תנחומין:
ויועדו. מלשון וועד ואסיפה:
וישמעו, תחלה שמע כ"א במדינתו ויבואו ממקומו כ"א בפ"ע, ובבואם ארץ עוץ ופגשו זב"ז נועדו יחדיו לבא בצותא חדא:
